הארץ יצאו גזענים, שוב

בחורה בעלת דרכון מערבי מעוכבת לבדיקה בטחונית בנתב"ג, במהלכה דורשים ממנה להשאיר בארץ מחשב נייד עם חומרים חשובים. לאחר מכן מתבקשת להתפשט כמעט לגמרי, ובודקת בטחונית נוגעת בגופה ואף תוחבת את ידה לתוך תחתוניה. במהלך הבדיקה טוענת הנבדקת שמשפילים אותה. בתגובה, אומרת הבודקת – "עכשיו את יודעת מה הם עשו לנו בגרמניה".

אותי, באופן אישי, הסיפור הזה היה מצליח לזעזע במתכונתו הנוכחית – כפי שסיפרתי אותו כאן. בשדה תעופה בישראל מעכבים אזרחים זרים, גורמים להם להשפלה ולאיחור משמעותי לטיסה (ואולי אף להחמצתה), מחרימים מהם חפצים ומשתמשים בשואה כהצדקה מעוותת.  זה סיפור שצריך להספיק בשביל לגרום לכולנו לחשוב שוב על סוגיות של בטחון מול זכויות אדם. אבל כנראה שעמירה הס, עיתונאית "הארץ" אשר פרסמה את הסיפור היום בבוקר, חשבה שיש צורך לציין פרט אחד נוסף – והוא חזותה ה"מזרח אירופאית" של הבודקת. במאמר, אשר קיבל את הכותרת השנונה "גזענות בנתב"ג בחזות מזרח אירופית", הוזכרה חזותה של הבודקת לפחות שלוש פעמים, כולל תיאור מפורט של צבע שיערה ועיניה.

יכול להיות שאני לא בחורה חושבת מספיק בשביל לקרוא "הארץ", אבל למיטב הבנתי עמירה הס ניסתה ליצור פה היפוך מסוים בתפקידים. מוצאה של המעוכבת לא צוין בפירוש. נאמר שהיא לא פלסטינית ולא יהודיה, שהיא נולדה במזרח התיכון ונושאת דרכון מערבי. הקורא הממוצע יסיק בעצמו שהיא עוכבה לחקירה כי היא נושאת שם מוסלמי ו/או בעלת מראה מזרחי, אבל זה, כאמור, לא צוין בפירוש. מה שכן צוין, בהפוך על הפוך מתוחכם שכזה, היה שהבודקת הייתה בעלת חזות מזרח אירופאית. יכול להיות שזה היה ניסיון ליצור הקבלה לנאצים (מערב אירופה, אבל ניחא), או לשלטון הקומוניסטי ברוסיה. יכול להיות שזה סתם היה ניסיון להיות גזענית כלפי הגזענים, או להסביר את ההתייחסות של הבודקת לשואה. האמת – לא מעניין אותי. כי מה שקרה בסופו של דבר, זה שעמירה הס הקפידה להיות פוליטקלי קורקט כלפי אוכולסיה אחת, והפנתה את האש כלפי אוכלוסיה אחרת – כאילו שהעולים מבריה"מ הם הסיבה לנהלי הבטחון המשפילים של נתב"ג.

בבה לובה. משלימה הכנסה כבודקת גופנית בנתב"ג

אם לבודקת היה מראה מערב אירופאי, האם זה היה הופך את הבדיקה למשפילה יותר או משפילה פחות? ואם היא הייתה מזרחית אז זה היה בסדר? ומה לגבי בעלת חזות "אפריקאית"? יותר טוב או פחות טוב? או שבמקרה הזה עמירה לא הייתה טורחת לציין את החזות של הבודקת, כי היא הייתה חוששת לצאת גזענית באופן מובהק? ואם את עומדת בשדה תעופה, ערומה כמעט לגמרי, ומישהי מכניסה לך יד לתחתונים בשביל לבדוק אם את מחביאה פצצה – האם זה באמת משנה לך שלבודקת קוראים לובה ואת המשפט הדוחה ההוא היא אמרה במבטא רוסי כבד?

זו הייתה הפעם השנייה בשבועיים שמערכת הארץ מפרסמת מאמרים פוגעניים כלפי העלייה הרוסית. לפני כשבועיים היה זה גדעון לוי, במאמר בנושא הפליטים מאפריקה:

"מיליון מהגרים מרוסיה, כשליש מהם לא יהודים, שגם בדם של חלקם התגלתה מידה של אלכוהול ופשע, לא היוו בעיה. וכמה רבבות אפריקאים הם ה־סכנה".

המשפט הזה הסעיר את הקהילה הרוסית מכמה סיבות: ראשית, השימוש במונח "הגירה" במקום "עלייה" – שעלי, לפחות, הוא דווקא מקובל. שנית, האמירה שפשע נמצא בדמם של חלק מהרוסים יחד עם האלכוהול, שהיא די דוחה לכשעצמה. בעיני זו הייתה בעיקר ההפרדה שנעשתה כאן בין העלייה הרוסית לעליות קודמות. כל השאר הם כבר "ישראלים ותיקים", אבל הרוסים, שחלקם נמצאים כאן למעלה מ-20 שנה – אנחנו עדיין "עולה חדש עברית קטן" עם פשע ואלכוהול בילט אין במחזור הדם. לוי, אגב, התנצל בחצי פה ואמר שהוא לא ציפה מהעלייה הרוסית, שדווקא נקלטה פה טוב ובעצם אנחנו אחלה, להיעלב כל כך. ובכלל, הוא הציע באותו מאמר התנצלות, כנראה שנעלבנו בגלל שהזכירו אותנו בנשימה אחת עם האפריקאים, ולכן אנחנו בעצם הגזענים. כמובן שאנחנו בעצם הגזענים, אחרי הכל, אנחנו אפילו נוהגים להשפיל אנשים בנמלי תעופה ולהשוות את עצמנו לנאצים.

בתמונה: רוסי גזען מצוי

אני חייבת לציין שאני בהחלט לא חושבת שהעלייה מברית המועצות היא הקבוצה הכי מקופחת בארץ. גילויי גזענות כלפי בריה"מים אינם נפוצים כמו גילויי גזענות כלפי בני העדה האתיופית או בני עדות המזרח – אך למרות זאת הם קיימים. לא מדובר פה בקבוצה פריבילגית, שאפשר לבעוט בה קצת בשביל להעביר נקודה כי הכוח בכל מקרה נמצא אצלה. העלייה הרוסית אולי התאקלמה טוב יותר מעליות אחרות, ועם זאת קשה לי להאמין שהבודקת הבטחונית בנתב"ג בחרה למשש נשים בבידוק בטחוני בתור עבודה מועדפת. מצבנו אולי טוב, אבל כשאמא שלי מתווכחת עם מישהו על חניה או על התור בסופר, עדיין העלבון הראשון שיוטח בה הוא "רוסיה מסריחה". וכשאנשים מגלים שאני בת לעולים מרוסיה (למרות שאני "לא נראית"), לעתים קרובות הם מצפים ממני להיות שיכורה וזורמת או לחלופין – פרפקציוניסטית משוגעת עם חמש יחידות מתמטיקה וללא כישורים חברתיים, שגם רוקדת בלט ומנגנת בכינור בפילהרמונית. עם שם משפחה כמו פטרוב, בישראל הגזענית אני לא יכולה להיות שום דבר אחר.

אני רגילה לגזענות שמופנית כלפי יוצאי בריה"מ, אבל לא נוהגת לעבור עליה בשתיקה. מה גם שמ"הארץ" לא ציפיתי לשטף הגזענות הזה. כעיתון שמייצג הרבה פעמים את החלש והמדוכא, אני לא מבינה איך הם מרשים לעצמם לפרסם מאמרים פוגעניים כלפי אוכלוסיות אחרות. הפעם אלה הבריה"מים שמככבים כבר שבועיים רצוף. לפני זמן לא רב אלה היו המזרחים, לאחר שנילי לנדסמן כתבה מאמר אינטילגנטי להפליא בו פיתחה תיאוריית קונספירציה שלמה בגלל שמלצרית ממוצא מזרחי בבית קפה הייתה לא נחמדה אליה. אני אחסוך מכם את החיפוש ואגלה שהסיבה לכך, על פי לנדסמן, היא שהמלצרית המזרחית מרגישה עוינות כוללת כלפי אשכנזים בגלל שהם ריססו את הוריה ב-DDT. אה, וגם אין לה שום תודעת שירות, כי ככה זה אצל המזרחים.

ככל שאני קוראת את מאמרי הדעה באתר של הארץ, מתחזקת אצלי ההרגשה שבעלי הטורים לא כל כך טורחים לקרוא שוב את מה שכתבו, לעתים מתוך זעם או תסכול, לוודא שכל החצים שלהם מופנים למטרות הנכונות. מאמר אחרי מאמר, "הארץ" מבסס את מעמדו כעיתון לאנשים מנותקים, צבועים ובעלי סטנדרטים כפולים. אשכנזים שמבכים על הכיבוש אבל לעולם לא יעסיקו עובד ערבי, שיתרמו שמיכה לפליט סודני אבל יעברו לצד השני של הכביש אם יבוא מולם ברחוב. כאלה שישמעו מוזיקה ערבית "אותנטית" אבל יעבירו תחנה בשיר של מבצע מזרחי. עם העלייה האחרונה של פולטיקת הזהויות והתחזקות המאבק המזרחי לצד מאבקים נוספים של אוכלוסיות מוחלשות, אם הייתי במערכת 'הארץ' הייתי חושבת לשנות כיוון. כשאתה מעליב את כל קבוצות האכולוסיה האפשריות חוץ מהקבוצה המצומצמת אליה אתה משתייך, יש סיכוי שאנשים לא יהיו כל כך להוטים לשלם על התוכן שלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s