בכניסה לבית הספר של אמא שלי, ברוסיה הסובייטית של שנות ה-70, עמד כל בוקר סגן מנהל המוסד. מצויד בסרגל, הוא היה בודק את אורך החצאית של כל נערה שנכנסה למבנה – לוודא שהבגד עומד בתקן שהוחלט עבור התלבושת האחידה. באמצעות אותו סרגל הוא היה מודד את אורך השיער של הבנים (מהעורף לצווארון). התלמידות, כמובן, עשו מאמצים בשביל לעבור מתחת לרדאר שלו, והיו מכופפות את הברכיים או מושכות את החצאית כלפי מטה בזמן שנכנסו בשער.
בכניסה לבתי הספר בישראל, בשנת 2014, המורות עדיין עומדות בפתח בית הספר. הן ויתרו על הסרגל לטובת שיטות אחרות: מי שהמכנס שלה לא עובר את האגודל כאשר הזרוע ישרה וצמודה לגוף, לא נכנסת. במקומות מתירניים פחות לא תיכנס לבית הספר גם תלמידה שהמכנס שלה לא עובר את גובה הברך מלמעלה. אותן מדידות אובססיביות של אורך המכנסיים לא תקפות לגבי התלמידים הזכרים.
שום דבר לא השתנה? לא מדויק. דברים דווקא השתנו, אבל לאו דווקא לטובה. אמא שלי מספרת שההסבר להגבלת הלבוש בבית הספר שלה היה שבבית הספר יש קוד לבוש שמייצג את המוסד ויש לכבד אותו. בבתי הספר בישראל, כפי שמגלה לנו עמוד הפייסבוק "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון", המורים והמורות מצאו סיבות אחרות לגמרי להגבלות הלבוש. הנה כמה מהן:
מתוך עמוד הפייסבוק "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון". המצוטטת היא מחנכת בבית ספר תיכון
מתוך עמוד הפייסבוק "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון". המצוטטת היא מורה בבית ספר תיכון
הבעיה בכל הסיפור הזה היא ממש לא קוד הלבוש. לצורך העניין, קוד לבוש זה בסדר גמור במקומות שבהם הוא נדרש. בסופו של דבר, לכל בגד יש קונטקסט תרבותי-חברתי – תארו לעצמכם בית משפט בו כולם מגיעים בחולצות קרועות וג'ינס, או ישיבת מנהלים שאנשים מגיעים אליה בפיג'מה. אנשים מתלבשים באופן שתואם את קוד הלבוש כי הם מבינים שהבגד שלהם יוצר מסר לגביהם ותורם ליצירת אווירה מסוימת. הגיוני שבבתי ספר יהיו הגבלות לבוש מסוימות שישדרו – באנו ללמוד ולא לחגוג. זהו. הנה הסבר עבור משרד החינוך וכל המורים שתהו אי פעם לגבי הסיבה להגבלות הלבוש שהם אמורים לאכוף. הדפיסו, תייקו, הדביקו את זה למצח שלכם. אולי ככה לא תימנעו מפליטת אמירות אומללות.
נדמה כי מערכת החינוך נמצאת היום באיזה משבר מוסרי, ולא יודעת להתמודד עם המיניות המוחצנת שהפכה לדבר מקובל חברתית. בגדים חשופים הפכו שגרתיים, ומה שפעם נחשב מופקר נחשב היום לסתם זוג מכנסיים. זמרות מפורסמות רוקדות בתחתונים על הבמה ומתקבלות בתשואות. אבל מערכת החינוך, ששקועה בסט ערכים ארכאי, נמצאת באיזה חרדה מתמדת מכל סממן של מיניות (נשית, כמובן, נשית. הרי גברים לא יכולים להיות מיניים בכלל). הפחד נובע מהרעיון השגוי שהחצנה של מיניות נשית היא מה שמוביל לאונס, והדעה הרווחת שלבוש חשוף מפריע לנערים להתרכז או מביא להטרדות ותקיפות מיניות היא סימן מובהק לכך. מערכת החינוך כל כך מפחדת שנערות בשורטס יתחילו להתנהג כמו ניקי מינאז', שהיא מתחילה לראות סקס איפה שהוא בכלל לא נמצא: איזה החצנה מינית יש ברגליים חשופות של נערה בת 15?
הפארנויה הזאת, שמוסוות כרצון להגן על הנערות מפני הנערים המשחרים לטרף, הביאה לאכיפה חמורה ומשפילה של קוד הלבוש על נערות. הדרישה להתלבש באופן שמכבד את המקום הפכה לדרישה להצניע כל סממן של מיניות או נשיות בתלמידות, שעה שהכללים לא נאכפים באותה חומרה כלפי התלמידים.
כנגד המצב הזה הוקם עמוד הפייסבוק "מפסיקות לשתוק", שנועד להציף את הבעיה ולקדם פעילות בנושא. את העמוד הקימה רותם אלישע, תלמידת י"ב מרמלה, לאחר שהייתה עדה לאמירות מחפיצות בבית ספר. דרך סיפורים שעלו בקבוצות פמיניסטיות בפייסבוק הבינה אלישע כי לא מדובר במשהו ייחודי לבית ספרה, אלא במצב שקיים בכל הארץ. "הבנתי שזה דבר שיטתי וגורף, ורציתי לתרום יותר למאבק בזה", היא מסבירה, ומספרת כי נתקלה בחוסר מענה לשאלותיה בדבר הסיבות לקוד הלבוש ולאכיפתו על בנות בלבד. "אין הסבר מיוחד, אין תשובה הגיונית, וגם לא יכול להיות לזה הסבר הגיוני אם החוקים תקפים רק לגבי נערות".
זה נראה כאילו נערות ניהלו מאבקים נגד הגבלות לבוש בבתי ספר מאז ומתמיד, בארץ ובעולם. גם בחטיבת הביניים שלי הקמנו מהומות סביב איסור על חצאיות קצרות, תספורות מוזרות או פירסינג בפנים. בתיכון כעסנו מאוד על המנהלת שביקשה מהמורות להגיד לנו להתלבש צנוע יותר. אבל מה שיפה ומעניין במאבק של אלישע וחברותיה זה שהוא לא מתעסק רק בחופש ללבוש שורטס. הקמפיין מתעסק לא רק בסימפטום, אלא בשורש המחלה: שוביניזם וסקסיזם בבתי ספר, היעדר חינוך מגדרי לתלמידי התיכונים וחטיבות הביניים, וביטויים של תרבות האונס במוסדות חינוך. "קוד הלבוש זה סימפטום אחד מתוך הרבה דברים שמעודדים את תרבות האונס", הסבירה רותם. "יש זעם רחב, זה לא רק עניין השורטס. צריכים להיות שיעורים בנושאי מגדר, ועל ההבדל בין יחסי מין לאונס. אנחנו רואים היום שהרבה נערים לא יודעים את ההבדל ולא מבינים שהם מנצלים".
"מפסיקות לשתוק" הוא לא סתם עמוד שמתלהם על הזכות להתלבש איך שמתחשק. הקמפיין שאלישע מנהלת הוא אינטלגנטי ומנומק, והוא מחוזק בטענות שמצביעות על בקיאות במושגים פמיניסטיים. על אף שהעמוד צמח מתוך החוויה המקומית של נערות בישראל, הוא מצטרף לתנועה עולמית נגד הגבלות לבוש סקסיסטיות בבתי ספר והחפצת נערות. במאי האחרון רצו בטאמבלר ובטוויטר פוסטים שכללו תמונות של שלטים שנתלו בבית ספר בטורנטו וחרצו "אני נערה את 15. אם אתה הופך אותי לאובייקט מיני, אתה הבעיה". מאוחר יותר התפרסם סיפורה של לינדזי סטוקר, שהושעתה מבית הספר בגלל שלבשה שורטס שלא עמדו ב"כלל האגודל".
אחד מהשלטים שהודבקו בבית הספר בטורונטו
השלט של לינדזי סטוקר
עצם עלייתם של המקרים האלה לכותרות, בצירוף עם מתן במה לנערות פמיניסטיות להביע התנגדות מנומקת לתרבות האונס בבתי הספר שלהן, מצביעה על מגמה חיובית. אם כשאני הייתי בכיתה י"א הייתי צריכה לחפש בעצמי מושגים כמו "תרבות האונס" או "החפצה", עבור תלמידות התיכון של היום התכנים האלה זמינים בפיד של הרשתות החברתיות. קבוצות כמו "שיח פמיניסטי" ו"אני פמיניסטית ואין לי חוש הומור" מעלות את הנושאים האלה לסדר היום ומעניקות לנערות ולנשים מקום לפרוק את הזעם וכלים להתנגד. המודעות הגוברת בקרב נשים ונערות לחוסר שיוויון מגדרי מעניקה לנו כוח להשפיע – כשנערה אחת מוחה על קוד הלבוש אפשר לקרוא לה "מופרעת" או "ממורמרת", אבל כשהיא זוכה לתמיכה ארצית כבר יהיה קשה יותר להתעלם ממנה.
הפעילות שמאחורי "מפסיקות לשתוק" כבר מתכננות הפגנה ושביתה בבתי הספר, ובשבוע שעבר אף נערך מפגש בנושא. זוהי פעילות מבורכת, אבל למרבה הצער אלישע עדיין לא זכתה למענה משר החינוך, שי פירון, אליו שלחה מספר מכתבים. חבל מאוד שבמשרד החינוך בוחרים להתעלם מנושא בוער כל כך, במיוחד בתקופה שבה בערך פעם בחצי שנה נחשף עוד אונס קבוצתי בבית ספר תיכון.
חינוך מיני ומגדרי בבתי ספר והדרכת מורים בנושא הם דברים בעלי חשיבות עליונה, אבל יכול להיות ששר החינוך עוד זקוק לדחיפה נוספת בשביל לעסוק בהם. כגולשים אנחנו יכולים לתת לו את הדחיפה הזאת: סמנו "אהבתי" בעמוד הפייסבוק "מפסיקות לשתוק", גם אם התיכון נמצא שנות אור מאחוריכם, ועזרו להפיץ את התכנים שלכם. כי שיוויון מתחיל מחינוך, וחינוך מתחיל בבית הספר.
תופעת שוליים 
מיניות מוחצנת היא תופעה שצריך לצמצם בילדים לא לחגוג אותה.
העובדה שבעולם המבוגרים יש מיניות מוחצנת לא הופכת את זה למקובל בילדים, לילדים אין את הבגרות הדרושה לקבל החלטה מודעת ולהבין את ההשלכות של טרנדים מעולם המבוגרים.
טוב יעשו בבתי הספר אם יחזירו את התלבושת האחידה לכולם בנות ובנים.
תלבושת אחידה מקנה סטנדרט זהה לבנים ובנות, אין סטרפלסים ואין גופיות, אין מכנסונים ואין שורט באורך תחתונים.
כאשר הילדים יתבגרו ויאספו את סט הכלים המלא להבין את מלוא משמעות המיניות המוחצנת, אם יראו לנכון יוכלו מצידי ללכת גם עירומות ועירומים.
כשחם אפשר ללבוש חצאית או מכנס קצר במקום ג'ינס, מכנסון קצר שבקושי מצליח להסתיר את העכוז, לא נלבש כי חם (עוד 10 סנטימטר של בד לא ישפיעו כלל על החום) אלא נלבש בגלל מודלים לחיקוי מעולם המבוגרים.
התגובה השמרנית של הממסד צפויה, בעיני קצת מוגזמת אבל בהחלט נחוצה.
פשוט שיחזירו את התלבושת האחידה, זה יעזור לתת הזדמנות שווה לכל הבנות והבנים, יעזור לטשטש הבדלי מעמדות וגם יעזור לאותן ילדות פחות רזות וחטובות להרגיש קצת פחות רע עם עצמן.
נ.ב – להתייחס לתופעה אבולוציונית ביולוגית כאל תופעה תרבותית, מבצעת הפשטה של הנושא המאוד מורכב של מיניות.
ראשית, אני מציעה לך לבדוק על עצמך את כלל האגודל ולראות האם שורטס באורך מעט קצר יותר הם בהכרח "מכנסונים שלא מסתירים את העכוז". שנית, בשום שלב לא אמרתי שיש לחגוג מיניות של ילדים, אבל אם כבר נכנסים לנושא – נערים ונערות בגיל ההתבגרות נעשים מודעים יותר ויותר למיניות שלהם. יש הם רגשות ורצונות שמתחילים לצוף, ובמקום לטאטא אותם מתחת לשטיח ולעטוף בנות בשביל שבנים לא יחשבו על הדברים האלה, אולי עדיף לפתוח את הנושא ולחנך נערים ונערות למיניות בריאה ומכבדת. הבנה של מיניות זה לא סט כלים שכולם אוספים באופן טבעי. באחריות מערכת החינוך ללוות את התלמידים ולסייע להם לאסוף את סט הכלים ללמידה, להתנהגות חברתית וגם להתנהגות מינית נכונה. מה שקורה עכשיו זה חינוך להתנהגות מינית פוגענית ולא מכבדת, דרך מתן לגיטימציה להחפצה והטרדה של נערות.
שימי לב שבשום שלב לא יצאתי באופן מוחלט נגד קוד לבוש, ואפילו ציינתי שאני רואה בזה דבר לגיטימי. הביקורת שלי היא כלפי האכיפה הלא שוויונית של קוד הלבוש, שמביאה להשפלה של נערות ופגיעה בדימוי העצמי שלהן. לא כל כך ברור לי מה הכוונה בהחזרת התלבושת האחידה. במרבית בתי הספר בארץ מעולם לא הייתה תלבושת אחידה מלאה (חולצה ומכנסיים), ובמרביתם יש היום תלבושת שכוללת חולצת בית ספר. מה גם שבבית הספר של אמא שלי הייתה תלבושת אחידה ועדיין נערות קיצרו את החצאיות שלהן יותר מהאורך המותר, ככה שזה לא באמת משנה. הבגדים הם רק סימפטום של הבעיה האמתית, ולכן הפתרון לא יכול להיות תלבושת אחידה. זה חייב להיות פתרון חינוכי מקיף.
נ.ב – באותה מידה אני יכולה להגיד לך שלהתייחס לתופעה תרבותית כתופעה אבולוציונית-ביולוגית זו הפשטה של הנושא המורכב של יחסי כוחות בין נשים לגברים בחברה. זה שהתנהגות מסוימת יכולה להיות מוסברת ביולוגית או אבולוציונית לא הופך אותה ללגיטימית או לנכונה.
יש סממן חוזר בכל העניין שמפיל את האשמה על משרד החינוך.
"אין מספיק שעות של חינוך מיני" "אין מספיק שיח על תרבות האונס" וזה נכון. אבל איך יכול להיות שעל משרד החינוך נופלת כל האחריות של לחנך את כל הנוער בישראל, איפה ההורים בעניין?
וזאת הבעיה בגלל השם הבעייתי של במשרד נהיה להורים מאוד קל להפיל עליו את תפקיד החינוך, וכאשר בית הספר אומר לבנות להגיע עם מכנסיים שהולמות את המקום הוא מחליף את ההורה שהיה אמור להגיד להן אל תצאו עם זה מהבית.
עכשיו צריך להבין שמדובר פה בבעיה אומרים שזה לא בסדר שילדה בת 15 משדרת מיניות אבל כל המטרה של הבגדים שלה היא לשדר מיניות, בעבר (שנות השמונים והתשעים) כשרצו בטלוויזיה להראות מישהי עם מיניות מוגזמת היא הייתה לובשת מכנסונים מאוד דומים (ולפעמיים יותר ארוכים) למה שבנות לובשות היום, אז אל תוציאו שטויות כמו "הבעיה היא של מי שמסתכל עליה באופן מיני".
הבעיה היא של מי שמלביש אותה באופן מיני
להורים יש אחריות לחנך את ילדיהם, אבל חשוב לזכור שבעניינים של קוד לבוש מי שקובע זה המוסד ולא ההורה. אם ההורים נוהגים ללבוש מכנסיים קצרצרים בעצמם, יתכן שהם לא יחשבו שזה פסול לשלוח את הילדה לבית ספר עם מכנסיים כאלה. אופנה ובגדים בכלל זה עניין תרבותי וסובייקטיבי, ובאחריות המוסדות השונים לקבוע מה מתאים להם ומה לא. גם לא כל כך ברור לי למה האחריות היא רק על הורי הנערות. למה הורי הנערים, שלא מחנכים אותם שבבית הספר צריך ללמוד ולא לבהות בבנות כיתתך, לא זוכים ממך לאותה ביקורת.
בקשר למכנסיים – העניין באופנה הוא שהיא משתנה. סתם שתכיר, בשנות ה-80 שאתה מדבר עליהן כעל ערש התמימות נולדה חצאית המיני-מיני, שכשמה כן היא: חצאית מיני קצרה במיוחד. יש הרבה פרמטרים לאופנה ולמה נחשב יפה, כמות העור החשוף היא רק אחת מהם. היום רוב מכנסי השורטס נחשבים לסתם מכנסיים, ונהוג ללכת איתם בכל מקום – גם לגברים וגם לנשים. רגליים של בחורה הן קודם כל הרגליים שלה והן משמשות קודם כל אותה. אם אתה רואה בהן משהו מיני זאת בהחלט בעיה שלך ולא שלה. היא לא צריכה להסתיר את עצמה, אתה צריך ללמוד להסתכל על הלוח ולא על הרגליים שלה.
שימי לב שאת לא באמת מגיבה למה שהאדון אומר ואת גם קצת סותרת את עצמך.
אני מסכים עם הפוסט בחלקים רבים ומגדיר עצמי פמיניסט מתון, אבל את סותרת את עצמך. אז ילדה בת 15 היא בעלת מיניות או חסרת מיניות?. ואם היא בעצמה חסרת מיניות, האם עלינו להתעלם לחלוטין מהיותה מושא מיני לגברים? האם זה פסול לגבר להסתכל על נערה חשופה ולהימשך אליה? האם אובדן הריכוז שלו הוא דבר פסול? מה שפסול הוא לנמק בכך את הדרישה ללבוש מכובד יותר, כי זו אכן לא סיבה רלוונטית. את עושה מישמש מהרבה סוגיות מורכבות שמונעות מגישה מאוד לוחמנית. ולמרות שיש הרבה טעם בדבריך, אני חושב שאת עושה עירבוביה קיצונית מעט…
אם לא הבנת את התשובה שלי לאדון אתה מוזמן לחדד את השאלה שלך, כי מבחינתי בהחלט עניתי לו. כן, יש להורים אחריות לחנך את הילדים, בנים ובנות, להרגלי למידה ולכבוד הדדי. האחריות להחליט על קוד לבוש מוטלת על המוסד, לא על ההורים, מפני ש"לבוש מכבד" זה דבר סובייקטיבי.
בשום מקום לא אמרתי שנערה בת 15 היא חסרת מיניות. אמרתי שלא כל בחירת לבוש שלה סובבת סביב המיניות שלה או נעשית בכוונה להדגיש אותה. אין דבר פסול במבט (כל עוד הוא לא בהייה מטרידה) ובמשיכה מינית, והם דברים טבעיים לגמרי. כנ"ל לגבי אבדן ריכוז. אם זאת, במקום להלין על המשיכה ועל אובדן הריכוז ולהטיל את האשמה על הבנות, צריך לחנך נערים להתמודד עם גירויים חיצוניים. מקווה שפישטתי את זה עבורך.
התלבושת האחידה עודנה קיימת (חולצת בית ספר וגם עליוניות), הבעיה מתחילה כשיש קוד למכנסיים (באורך הברך למשל) ואוכפים אותו רק על בנות ולא על בנים. כי אם אותי ברך של ילד בגילי מגרה ומפריעה לי להתרכז בשיעור כביכול, הוא יכול להתמודד עם קצת עור חשוף. אני לא מדברת על מכנסונים במראים ליטרלי הכל כי זה לא בסדר בשום מקום לדעתי, אבל מכנס קצר באורך נורמלי בחום הישראלי (כן, גם בסתיו. גם באביב. חם.) כשבבית הספר המזגנים בקושי עובדים נראה לי הגיוני. צריך ללמוד נערים לשלוט ביצרים שלהם ולהתייחס לבנות כאל יצור אינטיליגנטי חושב ולא כאל גוף עם תחת וציצי.
זה נפלא לעודד נערות להרגיש נוח עם הגוף שלהן. זה חשוב לחנך נשים צעירות להיות חזקות אופי ועצמאיות מחשבתית. אבל זה לגמרי לא נכון שאפשר לחנך גברים לחשוב אחרת ממה שכל ההורמונים שלהם זועקים. בחורות שמטפחות את עצמן ומתלבשות בצורה סקסית עושות את זה כדי שימשכו אליהן. זה לא בשביל שיהיה להן נוח כי חם בחוץ, זה כדי שיהיה להן נעים להרגיש יפות, ולקבל מחמאות, ולהיות מקובלות, ושבנות אחרות יקנאו, ושהבנים יתאהבו בהן וכו', זה עניין חברתי לגיטימי, אבל יש לו שני צדדים. אם בחורים יתחילו להסתובב במכנסי טייץ' צמודים עם כל החבילה בולטת, כמה נוח יהיה לבחורה שיושבת בכיתה כשעומדים לידה נערים עם המפשעה מופנה לפרצוף שלה? היא תוכל שלא להביט לשם? היא תוכל שלא לדבר עם החברות על החבילות שלהם ולהשוות ולצחקק? פמיניזם אמור להשוות את זכויות הנשים לאלו של הגברים, אבל אתן מתעלמות מהפריבילגיות שיש לנשים ומהחובה שלהן להיות מחוברות למציאות שבה הן מסתובבות.
הדרך לחנך גברים לכבד נשים מתחילה בחינוך הנשים להבין את המשמעות של המסרים שהן משדרות. מחשוף גורם לגברים לחשוב על סקס. שורטס גורמים לגברים לחשוב על סקס. העולם מסביב מלא גירויים והטעות היא שנשים מחונכות שמגיע להם לקבל זכויות, אבל לא מחונכות לעמוד בביטחון מאחורי הסקסיות שלהן.
שלום לך ותודה על ההסבר המפורט על פעולות שנשים עושות והסיבות להן. אף פעם לא שמעתי את הטיעון הזה קודם, אולי כדאי שתכתוב ספר שידריך את כולנו איך להתנהל בעולם הגברי בלי להפריע לכם.
ועכשיו ברצינות: זה מאוד טיפשי מצדך להניח שבחירות של נשים סובבות רק סביב מה גברים אוהבים, רוצים וחושבים. אולי יפתיע אותך לגלות, אבל לנשים יש קיום עצמאי ונפרד מגברים, ולא כל פעולותינו סובבות סביבכם. כשאתה בוחר מה ללבוש, הדבר היחיד שמעניין אותך זה האם בנות יסתכלו עליך? אם כן אז תנחומי. אם לא אז אני לא רואה סיבה להניח שעבורנו זה ככה. כשאדם (אישה או גבר) בוחר מה ללבוש, לרוב הוא או היא מושפעים מכמה פרמטרים: לאן אני הולכת? מה נהוג ללבוש שם? מה אני הולכת לעשות והאם יהיה לי נוח? האם יהיה קר או חם? האם הבגד הזה אופנתי? הפרמטר של בני המין השני נכנס איפשהו שם, אבל הוא בהחלט לא הפרמטר היחיד או העיקרי.
תאמין לי, כשבנים עם זרועות שריריות לובשים גופיות אז זה נחמד לי להסתכל עליהם, ויכול להיות שאפילו אפנה את תשומת לבה של החברה שאיתי לבחור החתיך. אבל אם אני אמורה לעשות משהו (ללמוד, לנהוג, לעבוד) אני לעולם לא אתן לזה להסיח את דעתי לאורך זמן, כי יש לי שליטה עצמית וכי חונכתי שזה לא יפה לבהות באנשים.
האמירה האחרונה שלך מזעזעת בעיני. צריך לחנך גברים להבין שהגוף הנשי לא שייך להם ושאין להם זכות להגיב אליו או לגעת בו כשהאישה לא מעוניינת בכך. צריך לחנך גברים להתייחס בכבוד לנשים כי לפני שאנחנו מיניות אנחנו פשוט בני אדם, בדיוק כמוכם, ובני אדם מכבדים בלי קשר למה שהם לובשים או מקרינים. אם הרגליים שלי גורמות לך לחשוב על סקס זה בסדר, אבל באחריותך ללמוד שזה לא אומר שהרגליים שלי או אני זה רק סקס ותו לא. באחריותך לרסן את עצמך, לא לבהות בי, להבין שאני אדם שלם ולהתייחס אלי בהתאם. אני עומדת בביטחון מלא מאחורי המיניות שלי, כי היא חלק ממני, אבל היא רק חלק – ואני אהיה זאת שאבחר מתי אני רוצה להביא אותה לידי ביטוי, לא אתה.
הבן שלי לומד בתיכון דתי (לא ישיבה תיכונית, סתם תיכון) . יש שם רק בנים, ואסור להם לבוא עם מכנס קצר, כלומר מכנס שלא מגיע עד הנעליים. זהו כלל של לבוש צנוע ומכובד, ואין פה מקום לטעון לאפליה מגדרית.
אני מאוד שמחה בשבילך שבנך לא סובל מאפליה מגדרית בבית ספר שבו לומדים רק בני מגדר אחד. זה באמת מרשים, אבל לא פוסל את העדויות לאפליה מגדרית בבתי ספר אחרים, בהם יש תלמידים ותלמידות משני המגדרים.
התכוונתי להביא לידיעתך שבמגזר הדתי, שבו לא מאפשרים לבנות ללבוש מכנס קצר, לא מאפשרים זאת גם לבנים. זה שהם לומדים בבניינים נפרדים לא ממש משנה.
השאלה היא האם לא מאפשרים לבנים ללבוש מכנס קצר מאותה סיבה בגללה לא מאפשרים זאת לבנות. אם כן אז מצויין, אבל כבר יצא לי לשמוע כמה סיפורים על אמירות דומות לאלה שצוטטו בפוסט, שנאמרו לבנות דתיות בבתי ספר דתיים.
אינני מסכים עם השלטים שנרשמו, כאילו גברים שמתעוררים אצלהם מחשבות מיניות כשהם רואים נערה בת 15 ברגליים חשופות, גופיה ורצועות חזיה, הם הבעיה.
שורש הבעייה כאן, היא שמראש מכריזים על "בעיה" – זו לא בעיה, זו מציאות. אבולוציה או לא, נערה נאה בת 15 מעוררת מחשבות מיניות אצל גבר, לא פחות מאיך שעוגת שוקולד מעוררת תיאבון כשהיא בחלון ראווה של קונדיטוריה, וכנראה הרבה יותר.
אני לא אומר שנערה היא עוגה, או חפץ. אני אומר שיש התניות מסוימות שתלויות הורמונים ולא חינוך.
בדומה לכך שקופסת עוגה לא מגרה כל כך כמו עוגה בויטרינה, גם רגליים חשופות ומחשוף מגרים יותר מאשר אשה בשמלה ארוכה או מכנסיים ארוכים. למה? זה החיווט. תתלוננו אצל החשמלאי.
ואני מסכים עם קודמי לגבי העובדה, שנערות לא בהיכרח מודעות לתחושות המיניות אצל גברים. הם לא גבר, ובמידה מסוימת עדיין נאיביות.
הדברים הללו דורשים הסברים לבנות, וגם לבנים. מי שמסתובבת חשופה, צריכה להבין את ההשלכות הללו. זה לא אומר שהיא לא בסדר או פושעת, אבל היא לא ילדה קטנה שמסתובבת ערומה.
לגבי נשים בוגרות, הדבר גם כן נכון. האשה לא חפץ, ואסור להתייחס אליה בזלזול. האם הלב קופץ והמוח רץ כשרואים מחשוף או רגליים יפות חשופות? כן, זה המצב.
כוונתה בלבישה לא משנה עובדות. אף גבר לא שואל את עצמו אם חם לה או שהיא רוצה להתלבש באופן שמחצין את מיניותה. זה ממש לא מעניין ולא ישנה את האסוציאציה לגבי הגוף שלה וסקס, שנקבעה בטבע האנושי, כמו שהמחשבה הראשונה על עוגות שוקולד, זה לא איך בונים מהן מגדל.
אני דווקא לא נגד הגבלות. גם חוג דיאטה לא עושים בקונדיטוריה, וגבירותי ורבותי, בית ספר תיכון לנערים מתבגרים עם הורמונים משתוללים זה לא חוג דיאטה, זה צום הרמאדאן! אם מישהו בא ללמוד או ללמד, אני לא חושב שצריך שיהיו שם עוגות שוקולד בכל מקום. אף אחד פה הוא לא "הבעיה", אלא בסהכ מתחשבים אחד בשני.
אני לא יודעת מה איתך, אבל כשאני רואה עוגת שוקולד והיא לא שלי, אני לא אוכלת אותה אפילו אם ממש בא לי עליה – כי חינכו אותי שלא גונבים. ואם אני רואה עוגת שוקולד אבל אני בדיאטה, אני לא אוכלת אותה, כי אני כבר ילדה גדולה ואני יודעת לשלוט בעצמי. ואם נרד מהמטאופורות – גם אם מישהו מאוד מושך אותי ואני רוצה לגעת בו, לבהות בו או לזרוק לו הערה – לא אעשה את זה אם אני יודעת שזה עלול לפגוע בו. ואם הוא נמצא שם בזמן שאני מנסה לעשות משהו אחר, אני אעשה מאמץ ואתעלם מנוכחותו בשביל לבצע את המשימה שלי. חיווט או לא חיווט, נערים צריכים ללמוד לשלוט בעצמם. אי אפשר שאנחנו נכסה את עצמנו כל החיים רק בגלל שגברים מסוימים מעולם לא למדו שהם יכולים גם לא לבהות לנו בתחת, ובמקום זה, נגיד, להקשיב למורה.
"אי אפשר שיהיו עוגות שוקולד בכל מקום" – פה נופלת המטאפורה שלך. כי בבית הספר לא מדובר בעוגות שוקולד, אלא בנערות שגם הן באו לשם בכוונה ללמוד. ואם המכנסיים הארוכים מציקים להם בימי קיץ חמים, וזה מפריע להן להתרכז ולהינות מהלימודים – זו סיבה מספיק טובה לאפשר להן לבוא בשורטס. והבנים יכולים להתחשב בהן, להרים את העיניים אל הלוח וללמוד להתרכז למרות הגירויים. הנה לכם: גם שיוויון וגם למידה של יכולת חשובה לחיים. על לא דבר.
שניכם צודקים לגמרי, וממש לא סותרים אחד את השני. זה בדיוק הפער המורכב והעדין ששני המינים צריכים להבין. את נערה בת 15 שלובשת מחשופים ושורטס? בסדר גמור, זכותך המלאה. אבל עליך לדעת שגברים יראו בלבוש הזה לבוש מגרה מינית (ואני מדגיש מיני ולא פרובוקטיבי!). האם איכשהו העובדה הזו מסירה אחריות מהגברים על התנהגותם? על הריסון והרגישות והכבוד שעליהם להפגין? מובן שלא! על הגברים להבין שגם אם בחורה מתלבשת בצורה מינית, זה לא נותן להם לגיטימציה להתנהג בפוגענות מינית.
סהכ מסכים מאוד עם הפוסט, ואין ספק שהתבטאויות המורים אומללות.
אבל כן יש לי סייג.ראשית, בת 15 יכולה להתלבש באופן מאוד מיני ומוחצן, אפילו בת 13. זה לא אומר שאמשך אליה, אבל בימינו תודעה מינית, גם אם לא בוגרת לגמרי, קיימת בגילאים מוקדמים מאוד.
שנית, אני אדם שמאוד מאמין בחופש מיני, ושמין, כשנעשה בצורה מכבדת ואחראית הוא דבר חיובי ביותר, גם בגילאים צעירים. אבל למרות שכמו שכתבת נכון, הסיבה לתלבושת אחידה צריכה להיות קוד לבוש שתורם לאווירה לימודית מכובדת, אי אפשר להתעלם מהמשמעות המינית של מחשוף גדול ושורטס, ואי אפשר להיתמם שלא מדובר בלבוש מיני-הן בעבור הבנים והן בעבור הבנות. וכן, יש הגיון מסוים בכך שלא תהיה אווירה מינית בוטא בבית הספר (אף על פי שאיני בטוח אם אני אישית תומך בכך). מובן אבל, שכל ניסיון להאשים את הבנות בגירוי הבנים ועידוד אגרסיביות מצידם הינו דבר פסול ועצוב. הבעיה שאולי עולה כאן, היא שלבנים אין כל כך לבוש שנחשב מיני בתרבות שלנו ( אולי גופיות סבא? ). אני חושב שאם היה או יש לבוש כזה, היה צריך לאסור גם על הבנים ללבוש אותו באותה המידה. השאלה העקיפה שעולה מכך היא מדוע לבנות יש לבוש שנחשב מיני ולבנים אין? זו כבר שאלה אנתרופולגית מגדרית אחרת. אבל שוב-להיתמם ולחשוב שילדה בת 15 שלובשת חזיה ומנסה להבליט את החזה והרגליים שלה, לא עושה זאת מאיזושהי תודעה מינית שמתחילה להתפתח, זו היתממות לשמה. להזכירך, גיל קיום יחסי המין הממוצע בחלק ממדינות המערב הוא 14-15…
"בת 15 שלובשת חזיה"-התכוונתי חזיה שמבליטה את החזה במכוון (ברור שחזיה רגילה היא כלי נוחות הכרחי, גם לנערות)
זה נכון שאין כל כך בגדים שנחשבים מיניים בתרבות שלנו. הסיבה לזה היא שהתרבות שלנו רואה את גוף הגבר כפונקציונלי ואת גוף האישה כמיני. למשל, אם גבר יוריד חולצה ברחוב, לא יעלה בדעתך ספק שהוא עשה את זה כי היה לו חם, נכון? אבל אם אישה תעשה אותו דבר אתה תגיד בדיוק את מה שאמרת עכשיו: היא מודעת למיניות שלה ומשדרת אותה בכוונה. התפיסה הזאת מקורה בגישה הפטריאכלית של התרבות שלנו, שמקדמת את הגבר ואת צרכיו על פני האישה. האישה נתפסת כאובייקט עבור הגבר, ולכן אם היא עושה דבר שעלול למשוך אותו, מקובל להניח שהיא צריכה לדעת את זה ולהיות מוכנה לשאת בתוצאות האפשריות, גם אם לא הייתה לה כוונה להתחיל אינטראקציה. גברים מחונכים לחשוב (ואתה יכול לראות דוגמה מצוינת לזה בתגובה מעליך), שכל דבר שנשים עושות נוגע אליהם. זה לא פשוט לא נכון, ולו בגלל שלפחות 10 אחוז מהנשים בכלל נמשכות לנשים – אבל גם בגלל שאנחנו בנות אדם שלמות וקיומנו לא סובב סביב גברים.
אף אחת כאן לא מיתממת. חלק מהסיבות ללבוש בגד מסוים, עבור חלק מהבנות, יכולות להיות גם רצון למשוך את הבנים או להפגין מיניות. אני לא חושבת שיש בזה משהו פסול כי מיניות היא חלק טבעי מאיתנו, ומותר לנערה מתבגרת להפגין מיניות (באופן שבו היא בוחרת לעשות זאת). בני נוער יהיו מיניים ויחשבו על מין, וזה לא משנה מה בני או בנות המין השני ילבשו. לכן צריך לפתוח את הנושא הזה בשיעורי חינוך מיני ומגדרי, במקום להכריח את הבנות להתלבש למען הבנים.
אם מחליטים על קוד לבוש צריך להתחשב בפרמטרים נוספים מעבר למיניות, כמו איזה אווירה רוצים שתהיה בבית הספר. את הקוד הזה צריך לאכוף באופן שווה על שני המינים.
נדמה לי שכאן את קצת מרחיקה לכת, וגם אם את אולי צודקת בחלק מהדברים, זה פחות רלוונטי לדיון. ראשית מיניות נשית לא קשורה אך ורק לגבר במובן הצר של המשמעות. ילדה בת 13-14 בהחלט יכולה להתלבש באופן מיני מבחינת עצמה, גם אם המיניות הזו אינה בוגרת. שנית, לא בכל תחום ועניין מדובר בפטריארכיה ושוביניזם ברורים. ייתכן וגברים נמשכים לבנות 15 בגלל המדיה והתקשורת, אבל ייתכן שזה משהו אבלוציוני מובנה. העובדה שאין לגברים איבר מזוהה מאוד מבחינה מינית מלבד הפין, גם היא לא בהכרח נובעת מפטריארכיה גברית. הידעת שבהודו, מדינה שוביניסטית למדי, ישנם איזורים שהכתף היא האיבר המיני ביותר? מה זה אומר? אין לי מושג האמת, אבל לבטח שלא כל תחום ודבר במגדר שלנו נובע בהכרח משוביניזם. זה לא אומר שכל הטיעונין שלך שגויים, אבל הם מרחיקי לכת מתוך ראיה שבעיניי היא קצת סגורה מידי ומוגזמת.
אך כמו שאמרת, אין פסול במיניות נשית מוחצנת בהכרח, פשוט שלא בטוח שבית הספר הוא המקום לבטא אותה. ואותו הדבר לגבי גברים גם כן. לא תראי למשל גבר במכנסי טייץ שמבליטים את החבילה שלו, מהלך בבית הספר. לכן יש להפריד בין 2 סוגיות: האם נכון למנוע לבוש מיני בבתי הספר? והשאלה האם רק מנשים נמנע כיום לבוש מיני בבית הספר?
לגבי הנימוקים הזוועתיים שציטטת מהמורים-מובן שהם פסולים
מסכימה איתך לגמרי שמיניות נשית לא קשורה רק לגבר וגם אמרתי את זה קודם.
למה הטיעון של על הודו משנה משהו בקשר לטיעונים שלי? האמירה שהגוף הגברי נתפס כפונקציונלי והגוף הנשי נתפס כאסתטי ומיני היא לא איזה רעיון שעליתי עליו לבד, ואני יכולה לגבות אותו בעובדות. אתה אומר שהדברים האלה לא נובעים בהכרח משוביניזם, אז אתה מוזמן לנסות לשער ממה הם כן נובעים. אבל לאורך ההיסטוריה נשים נתפסו כרכוש של גברים וגברים היו אלה שהיו מפרנסים ומחזיקים בכוח. לכן גבר יפה צריך להיות גבר חזק, ואילו אישה יפה היא אישה שיש לה גבר חזק: פעם אידאל היופי היה נשים שמנות, כי זה הצביע על כך שהגברים שלהן מצליחים להביא הרבה אוכל הביתה. היום, בעידן השפע, רזון מצביע על יכולת לקנות אוכל בריא יותר, על שליטה עצמית ועל זמן פנוי לטיפוח הגוף. לגבי מיניות גברית – אתה אומר שאין לגברים איבר מזוהה עם מיניות מלבד הפין. משיחותי עם נשים ומניסיון אישי, רוב הנשים דווקא חושבות שפין זה דבר די מכוער. מה שרוב הנשים מוצאות כמושך זה שרירי ידיים, חזה ובטן מפותחים. אבל אתה אפילו לא יודע את זה כי אין האדרה של זרועות גבריות במדיה כמו שיש האדרה של החזה הנשי – והסיבה לזה היא שהמדיה מכוונת לגבר כצרכן, ולא לאישה. אף אחד לא מוכר סקס לעין הנשית, רק לעין הגברית.
אני באמת מזמינה אותך לנסות לחלוק על הטיעונים שלי ולפתח דיון מעמיק שמבוסס על עובדות, אבל אין טעם להכריז שהם מרחיקי לכת או מוגזמים כל עוד אין לך טיעוני נגד.
יפה אמרת ב"נ.ב." ויתרה מכך – אין לנו כיום את הכלים להפריד בין הגורמים הפוטנציאלים להתנהגות מסויימת ולשאול האם התנהגות זו היא ממוצא "אבולוצינוי-ביולוגי" (שבפני עצמו הוא מונח מפשט להחריד של תהליכים מאוד הדרגתיים ומורכבים) או תוצאה של התניה חברתית וסביבתית (או, מה שהכי סביר, תוצר של שניהם).
כל עוד זה המצב, הדרך היחידה לוודא קדמה ושיפור בהתנהגות לא רצויה היא לפעול במישור החברתי סביבתי (דרך חינוך והסברה בין השאר) כדי לצמצם את ההשפעה הפוטנציאלית של גורם זה.
ערך קצרמר בפיזיולוגיה של האדם למען טובת החברה כולה,
תהליך המשיכה המינית משוייך לאזור במוח שנקרא המערכת הלימבית, מערכת זו אחראית לעיבוד התחושות והרגשות הכי בסיסיים, לא מדובר באהבה, מדובר בפחד, דחף מיני, התרגשות ועוד.
תהליך הרציונלזציה במוח (זה שאומר לא כל מה שמושך הוא בהכרח שלי) מתקיים בעיקר באונה הקדמית.
המוח בנוי בצורה אבולוציונית, משמע החלקים הישנים יותר למטה ובמרכז וככל שעולים למעלה והכלפי חוץ מגיעים לחלקים היות מודרניים.
האונה הקדמית זו שאחראית על מה שרוב האנשים מסווגים כהתנהגות אנושית מתורבתת (שפה, מוזיקה, אומנות, חישובים מתמטיים מורכבים ואהבה) היא חדשה מאוד.
אז למה בעצם חפרתי? אפשר וצריך לחנך ילדות וילדים לא להטריד מינית או לגנוב.
אבל אי אפשר לחנך החוצה את ההתרגשות שבאה בעקבות שטף האדרנלין והדופמין כילד מתבגר רואה גוף נשי מושך, אי אפשר לחנך החוצה את ההתרגשות של ילדה מתבגרת למראה ג'סטין ביבר או החתיך התורן של אותו חודש.
איבוד ריכוז, התרגשות, עלייה בקצב הלב, הזעה ועוד הם תגובות פיזיולוגיות תקינות ורצויות שאין דרך לעקוף לא משנה כמה שעורי מגדר יעשו.
והאמת היא שאף אחד לא באמת רוצה לחנך החוצה את התכונות האלה לא בבנות ולא בבנים כי זה חלק ממה שעושה אותנו בני ובנות אנוש. והאנשים שלא חווים את התגובות הפיזיולוגיות התקינות האלה, האנשים שהמערכת הלימבית שלהם מוחלשת, יש להם אבחנה פסיכאטרית הם נקראים פסיכופטים, הם נמצאים על הספקטרום הפסיכופטי.
המחשבה שאפשר לשנות מיליוני שנות אבולוציה בעזרת כמה שנים בודדות של חינוך בבית הספר היא תמימה במקרה הטוב וטיפשית לחלוטין במקרה הרע.
בזמן המודרני התעוררה בעיה, ילדות וילדים מגיעים לבשלות מינית (מבחינה ביולוגית) הרבה לפני שהם מגיעים אליה פסיכולוגית.
צריך לעזור לילדים ולילדות להבין את המשמעות של המעשים שלהם, ללמד את הבנים את המשמעות של ההתנהגות שלהם וללמד את הבנות את המשמעות של ההתנהגות שלהן.
ברגע שמציגים את זה כבעיה של מגדר אחד בלבד ומטילים את כל האחריות עליו יש ריח רע באוויר, משרד החינוך טועה בגישה שלו לשיטור צורת הלבוש של בנות בלבד ואת דנה, טועה בגישה שלך לחינוך הבנים בלבד כאילו הם היחידים שאבודים בתוך מבוך המיניות וההתנהגות המינית הנכונה.
תגיד לי, יש סיכוי שבגלל איבוד הריכוז, ההתרגשות וההזעה נוכח מראן המפתה של נערות בשורטס החלטת להחסיר כמה שיעורי הבנת הנקרא? כי ככה זה נראה מהתגובה שלך.
תודה על הערך הקצרמר, נהנתי, אולי אף למדתי דבר או שניים. עכשיו בוא ספר לי איפה בדיוק קבעתי שיש לחנך החוצה את התגובות הביולוגיות של נערים ונערות נוכח אנשים שמושכים אותם. הפוסט הזה בכלל לא דיבר על משיכה מינית, אלא על הטרדה מינית ועל החפצה – שתיהן התנהגויות תרבותיות לחלוטין, שמשויכות בדרך כלל, מה לעשות, לבני המין הגברי. מה גם, שהטרדה מינית היא בכלל לא התנהגות שמגיעה מדחף מיני, אלא אקט של אלימות ושליטה. לחנך אנשים לא לנהוג באלימות אפשר גם אפשר.
גרמת לכל הסיפור הזה של משיכה מינית להישמע כמו התקף לב קטן. ויכול להיות שכולנו חווינו את התחושה הזאת בשלב זה או אחר, אבל אם תגיד לי שנערים מסתובבים ימים שלמים בבתי ספר בעודם מזיעים ונרגשים בגלל בנות זה יהיה פשוט שקר. הרי העובדה היא שבנים ובנות לומדים בכיתות מעורבות ברוב בתי הספר בארץ, ועדיין שני המגדרים מצליחים בדרך כלל להוציא בגרות (ואלה שלא, ספק אם אפשר לתלות את חוסר ההצלחה שלהם באי ריכוז הנובע ממשיכה מינית). אתה גם לא יכול להגיד שזה ככה בזכות אכיפת קוד הלבוש. בבית הספר התיכון שלי לא היה קוד לבוש בכלל, והיינו מגיעות לשיעורים בשורטסים וגופיות. עם זאת, ממוצע ציוני הבגרות בתיכון שלי הוא מהגבוהים בארץ. ככה שגם אם יש משיכה מינית מסוימת, שמדי פעם מסיחה את הדעת, דורות של תלמידים בבתי הספר המעורבים הוכיחו שהיא לא מזיקה בצורה רצינית ללמידה. בסופו של דבר סף הגירוי המיני תלוי גם בסביבה בה גדלת – מי שגדל תחת משטר הטאליבן יכול אולי להתרגש מאוד מעצם בריח מבצבצת; אבל מי שגדל בארץ חמה וחילונית, בה גופיות ושורטים הם דבר שבשגרה, לא יאבד את הראש למראה ברך חשופה.
מסכימה איתך שיש לחנך את שני המגדרים. מה חשבת, שבשיעורי המגדר שאני מדברת עליהם יישבו בנים בלבד? כשאני אומרת שצריך לחנך בנים לא להטריד ולא להחפיץ, זה בגלל שההתנהגויות האלה נפוצות בהרבה בקרב המגדר שלהם. ברור שצריך לחנך את שני המינים, אבל זה באחריותם של בנים לא להטריד ולא לפגוע מינית (לא משנה מה הבחורה לובשת), וזה לא מסר שעובר במערכת החינוך כיום. תאמין לי שאותנו, הבנות, כבר חינכו מספיק על איך לשמור על הכוס שלנו. הגיע הזמן לחנך את שני המגדרים לכבוד הדדי ולרגישות, במקום לחנך רק מגדר אחד להישמר מהמגדר השני כאילו מדובר בחיות טרף.
הטעות המרכזית שלך היא הטענה שהטרדה מינית או תקיפה מינית נובעת בעיקר מצורך בשליטה ואלימות לשמה.
הטענה הזאת נפוצה בקרה מומחיות ומומחי מגדר מטעם עצמם, המדע לעומת זאת חלוק מאוד בנוגע למניעים של תקיפה מינית ואונס.
בפסיכולוגיה ובמדעי המוח יש הרבה חוקרים שעוסקים בנושאים האלה, כמו מה מניע אונס לעומת מה מניע רצח.
או למשל מה ההבדל בין מוח של פסיכופט למוח של אדם רגיל ומה מאפשר לאנשים מסויימים להפעיל אלימות מבלי רחמים.
דעתי האישית, לא ניתן לייחס תקיפה מינית לצורך בשליטה בלבד למרות שברור כי מרכיב זה קיים שם, ישנו גם את המרכיב המיני שלא ניתן להתכחש לו, תקיפה מינית היא שילוב של דחפים מיניים ודחפים אלימים.
בשום שלב לא טענתי שהתרגשות למראה גוף מושך מונעת מבנים או מבנות הישגים, אל תכניסי מילים לפי (או במקרה זה שורות לאצבעותי) ניכר שאת מונעת מאמונה מאוד חזקה בהנחות שאין להן כלל ביסוס מדעי.
אני הצבעתי על הכשלים בטיעונים האלה וסיפקתי הסבר אלטרנטיבי לתופעה.
מה גם שאיני מסכים אם הטענה הנפוצה שהתופעה גדלה בממדיה, סטטיסטית יש יותר מקרים של תקיפה והטרדה מינית, אך זה לא אומר שיש בפועל יותר מטרידנים ותוקפים, הטכנולוגיה היום מאפשרת תיעוד כמעט מיידי וחשיפה מאוד מהירה לכל מקרה כזה ולכן אנחנו שומעים על כך הרבה יותר בתקשורת (שזה דבר חיובי מאוד) מה שצריך להבין שלא התופעה היא שגדלה אלא החשיפה שלה.
קשר סטטיסטי אינו שווה ערך לקשר סיבתי, לדוגמה כמו שהיום הרבה אנשים משוכנעים שמחלת הסרטן התפשטה בלי מעצורים, בגלל שכל אחד מכיר מישהו שמכיר מישהו שחלה, אבל כשמתסכלים על הנתונים שנאספו ב 50 שנים האחרונות רואים שהגידול בכמות החולים נובע מהגילוי מוקדם ומודעות מוגברת למחלה, קרי פעם פשוט לא ידעו עד שהיה כבר מאוחר מדי.
העובדה שהטרדה ותקיפה מינית הן בעלות מרכיב של אלימות, אין זה אומר שאין שם את מרכיב הדחף המיני.
ולמשפט הסיום שלך, לא, לא חינכו את הבנות מספיק ולא בצורה הנכונה להבין את המשמעות של ההתנהגות שלהן.
בנות מטרידות די הרבה על רקע מיני פשוט שהקורבן העיקרי שלהן הן בדרך כלל בנות אחרות ולא בנים.
בנות מקניטות ומטרידות בנות אחרות על לבוש, על מראה, על משקל, על התנהגות. זו תופעה ידועה ודי נפוצה.
בנות/נשים/נקבות הן לא הקורבן הנצחי כמו שבנים/גברים/זכרים הם לא המקרבן הנצחי.
לשתי המינים/מגדרים יש המון מה ללמוד בקשר להתנהגות נאותה באופן כללי ולהתנהגות מינית נאותה בפרט.
בשום שלב לא אמרתי שמדובר בתופעה מתגברת. הטרדה מינית והחפצת נשים הן תופעות נפוצות להחריד וצריך לטפל בהן גם אם לא במגמת עלייה (איזו עוד עלייה צריך, אם אחת מתוך שלוש נשים תחווה תקיפה מינית במהלך חייה, ואחת מתוך אחת תוטרד מינית?). ניכר שאתה מונע ממה שבעיניך הוא ביסוס מדעי, אבל תסלח לי אם לא אתייחס לכל מילה שאתה מקליד כאל עובדה מדעית מאומתת.
הקנטות על רקע לבוש, משקל, התנהגות ומראה אינן הקנטות על רקע מיני. אני לא אומרת שהתנהגותן של בנות היא תמיד אידיאלית, אבל בהקשר של פגיעה מינית הרוב המוחלט של התוקפים הם גברים.
קראתי את כל התגובות פה, קשה לי מאוד להגיב כי זה נושא מאוד מאוד מורכב וגדול שאני חושב שצריך לדבר עליו במעגלי שיחה פנים אל פנים ולא בתגובות דרך מסך.
אם אני אקלע לסיטואציה שבה האישה חושנית וסקסית ברמות שמורידה שערות בכל הגוף ודואגת להיות הכי סקסית והכי יפה שיש תתפשט מולי ותגיד לי "זיין אותי" או "אני רוצה שתשכב איתי"(כמו שיש בהמון סדרות טלוויזיה היום) אני לא אזנק עליה. אני בעיקר ארגיש מאוד לא בנוח וסביר להניח שאני אשכב איתה(כדי "לצאת גבר"- זה עוד דבר נוראי שהחברה מכתיבה היום). קרה לי לא פעם ולא פעמיים שנקלעתי לסיטואציה כמו שתיארתי, ובפעם הראשונה הייתה לי זקפה(כנראה כי זו הייתה הפעם הראשונה שלי) ובפעמים האחרות לא הייתה לי זקפה, ובזמן האקט זה היה לי נורא לא נוח שאני עם מישהי ולא עירומה כביום היוולדה, שמנשקת אותי ונוגעת בי, ואין לי זקפה. ואחרי זה ניסיתי להבין למה לא הייתה לי זקפה, חשבתי אולי שאני הומו, חשבתי כל מיני דברים. ובסופו של דבר הבנתי שאני סטרייט, הבנתי גם שאלו לא רק אינסטינקטים והורמונים שמניעים את כל עניין הזקפה, הבנתי שזה גם קשור לעד כמה אני מרגיש בנוח אני מרגיש עם המישהי שאני נמצא איתה, וגם לכמה מהר אנחנו לוקחים את הדברים, וגם למה סוג הקשר שלנו.
יכול להיות שאני אומר דברים שלא קשורים בכלל, קשה לי להתמקד במשהו מסוים כי זה נושא כל כך גדול ומורכב כדי להגיב לו דרך מסך. מה שניסיתי להגיד בכל ההקדמה הזו זה שאנחנו לא חיות, אנחנו לא מקיימים יחסי מין כי זה מה שהאינסטינקטים שלנו מניעים אותנו לעשות. אנחנו מקיימים יחסי מין כשמישהו או מישהי מושכים אותנו, כשאנחנו אוהבים מישהו או מישהי וכשאנחנו מרגישים בנוח עם מישהו או מישהי. מה שאני מנסה להגיד זה שצריך לשלול את זה שאנחנו זכרים ואי לכך זה מה שאנחנו אמורים לעשות מתוך אינסטינקט.
אני מסכים שצריך להקדיש לזה המון זמן והמון שיעורי חינוך מיני בבתי ספר. בנות צריכות להבין למה הן לובשות שורטס, למה הן מורידות שערות בכל אינץ' בגוף, למה הן לובשות חוטיני, למה הן צריכות להיות רזות ומחוטבות ולשאוף למין רווח כזה בין הירכיים, למה הן צריכות "bikini bridge". וגם בנים צריכים להבין למה הם צריכים לטפח שרירים גדולים ונפוחים, למה הם צריכים לטפח קוביות, למה חלקם צריכים לעשות גבות כדי לא להיות "חדי גבה", למה הם צריכים כל הזמן "לצאת גברים", למה הם צריכים מידיי פעם לעשות תספורת שם למטה.
למה בנות צריכות לטפח את עצמן כל כך ולא להרגיש בנוח עם מי שהן ומה שהן? למה אני לא יכול להרגיש בנוח עם איך שאני נראה ועוד גברים רבים לא יכולים להרגיש בנוח עם איך שהם נראים? וזה לא שאני שמן, אני פשוט לא חטוב ולא שרירי מספיק ולא לובש כל מיני מותגים יקרים.
יש פה עניין הרבה יותר עמוק שחייבים לדבר עליו ולהיות מודעים לקיומו בכל רגע נתון, קוראים לו "אידיאל היופי". צריך לדבר על מה זה להיות בכלל גבר בשנות האלפיים, ומה זה להיות אישה בשנות האלפיים.
מי קבע שאישה חייבת להוריד שיערות כדי להיות מושכת וסקסית? מי קבע שגברים צריכים שרירים וקוביות בבטן כדי להיות מושכים וסקסיים?
"אידיאל היופי" מוטבע כל כך חזק בנו ובחברה שקשה לנו להבין אותו, להיות מודעים לו, ולהבין שכל אחד ואחת מושפעים ממנו.
יכול להיות שהמון דברים שאמרתי יצאו מהקשרם, אבל כמו שאמרתי הנושא הזה כל כך מורכב וגדול שהדרך לדבר עליו היא לא מול המסך אלא פנים אל פנים במעגלי שיחה.
הנושא הזה מעניין אותי, ואני אשמח להמשיך לדבר עליו ואפילו לארגן מעגלי שיחה. מי שמעוניין/מעוניינת לפנות אליי ולהגיב לי באופן אישי מוזמנים לכתוב לי: https://www.facebook.com/raz.kochav
היי רז, קודם כל תודה על התגובה המעניינת והמעמיקה.
לדעתי אתה צודק שבמין יש יותר מסתם אינסטינקטים והורמנים, ואני חושבת שבסוף מדובר בחוויה מאוד סובייקטיבית. יש מי שזקוקים לאינטימיות ולקרבה אמיתית, ויש מי שמספיקה להם הפיזיות. כנ"ל לגבי אידאל היופי והסקסיות – מה שהחברה משדרת לנו שהוא הכי סקסי לאו דווקא תופס לגבי כולם. אידאל היופי היום נקבע לרוב מסיבות מסחריות: ידעת שנשים התחילו להוריד שיערות ברגליים רק אחרי מלחמת העולם השנייה? נשים יצאו פתאום לעבודה וג'ילט קפצה על ההזדמנות בשביל לשווק להן סכיני גילוח, כדי שהן יוכלו ללבוש בגדים קצרים יותר "בלי להתבייש" במשהו שעד אותו רגע הן לא חשבו להתייבש בו. הסיבה שהיום אנחנו חושבים שאישה סקסית היא אישה חלקה, היא בגלל שאנחנו מוקפים כל הזמן בדימויים של נשים חלקות שמוצגות לנו כאידאל היופי. אם אידאל היופי היה פשוט אנחנו, בצורתנו הטבעית – לא שריריים, קצת שעירות, בלי רווח בין הירכיים או גוונים בלונדיניים בשיער, אי אפשר היה למכור לנו את כל המוצרים שנועדו לעזור לנו להשיג את הדברים האלה.
אידאל היופי של שנות ה-2000 הוא אולי קיצוני ברף שהוא הציב, עם התפתחות חברת השפע שבה יש זמן ומקום להתעסק בצורה אובססיבית במראה חיצוני במקום בצרכים הישרדותיים. אבל אידאל היופי כמושג היה קיים מאז ומתמיד, יחד עם הצורך שלנו להשוות אנשים אחד לשני ולקבוע מעמדות ומדרגים.
מסכימה איתך בהחלט שמדובר בנושאים מורכבים שחשוב לשוחח עליהם, וזה חלק מהמאבק של מפסיקות לשתוק – להכניס תכנים כאלה לבתי הספר, בשביל שנערים ונערות יוכלו להבין טוב יותר את המיניות שלהם, את הסביבה שלהם ואת ההשלכות של הפעולות שלהם על עצמם ועל אחרים.
הי, קצת סטיתם מהנושא…
אני שומעת פה קריאה עניינית ולגיטימית מבני הנוער.
הם בסך הכל מבקשים הדרכה, אמיתית בנושא המניות, מגדר ויחסים בין המינים.
הרי נושא זה המהווה לב ליבו של הקיום שלנו- נמצא אצלם כרגע בלמידה רגשית קוגניטיבית והורמונלית למכביר.
הנערים זקוקים להדרכה, הנערות זקוקות להדרכה, וזה בלי להזכיר אפילו את אלו שמיניותם לא מתכווננת לפי המיינסטרים.
העניין הוא זה-
גם אנחנו המבוגרים זקוקים להדרכה בנושאים אלו. ההורמונים ממשיכים לשגע אותנו גם בגיל מאוחר יותר (אבל פחות), הרגשות זורמים עדיין (כן, פחות טלטלות) וגם הקוגניציה- אותו דבר.
הרעיונות שלנו המבוגרים לגבי הדרך הטובה ביותר לחנך בני נוער למיניות נעים מחסימת כל מידע ללקחת בגיל 13 ליצאנית, עם המון דברים באמצע- כולל ה"שיחה" האחת שנוטים לדחות אותה עד שזה כבר מאוחר מידי.
אני בימים אלו ממרום גילי הכמעט כפול ממך, למדתי דברים חדשים ומאירי עניים על מערכת הרבייה של שני המינים שאני בהלם שלא מלמדים כל נער ונערה מתבגרים.
בקיצור- זה עדיין מביך גם אותנו. ועוד יותר מביך אותנו לדבר על כך עם ילדנו.
את בעצם מנסה להכריח אותנו לחוות דעה, להחליט למה לחנך במקום להשאיר אתכם לבד בזה ובצדק.
אנא, המשיכי לנסות לתקן את העולם.
אולי הוא זקוק לסקסולוגית נוער?
תודה על התגובה, ואני מצטערת על שלקח לי הרבה זמן לאשר אותה – המערכת פה לפעמים משליכה תגובות לפח על דעת עצמה.
עם כל התגובות כאן שמנסות ללמד על ביולוגיה ואבולוציה, טוב לשמוע גם קול שמודה שלכולנו יש מה ללמוד. אני מבינה לגמרי את המבוכה בשיחה על מין עם בני נוער, ובטוחה שגם לי ייצא לחוות אותה מתישהו. יהיה טוב אם כולנו נצליח להתגבר על המבוכה הזאת ולדבר באופן פתוח על הבעיות בנושא הזה. אולי סקסולוגית נוער זה באמת אחד הדברים שהעולם זקוק להם. בעיני הבעיה היא עדיין פחות קשורה למיניות ויותר קשורה לתרבות ולחינוך, כי גם היחס שלנו למיניות הוא תלוי תרבות. אבל בכל מקרה, שיעורי מגדר לצד שיעורי חינוך מיני יכולים לתת מענה לשתי הסוגיות האלה.
פינגבק: עבודה שחורה » השבוע שהיה בחינוך 7 – נשיא המדינה ראובן ריבלין במאבק לחיזוק הדמוקרטיה ולמיגור הגזענות
טרוֹפים דֵניסוביץ' ליסֵנקוֹ היה מדען סובייטי רב-השפעה בתקופת סטלין. הוא אחראי להרס החקלאות הסובייטית, למוות המוני מרעב, ולהכחדת דור שלם של מדענים. ליסנקו כפר בחוקי הברירה הטבעית והטיף לאמונה בכוחם של החינוך והנחישות. ניתן לחנך את הצמחים לתת יבולים גבוהים יותר, גרס ליסנקו. תורת דרווין היא רק מזימה קפיטליסטית, שנה וחזר. ואף כי לכאורה עברה תקופת ליסנקו מן העולם, נראה כי מורשתה עדיין כאן עמנו.
הגנטיקה המודרנית גורסת את תיאוריית הגן האנוכי. מטרתו של כל גן היא להבטיח את המשך קיומו ולהרבות אותו, והוא עושה זאת על ידי איסטרטגיה המתאימה לנושאו.
הזכר האנושי מייצר כמות בלתי מוגבלת למעשה של זרע ומבחינת הגן ככל שיפיץ יותר את זרעו כן ירבו סיכוייו להתקיים בדורות הבאים.
לנקבה האנושית מספר מוגבל של ביציות ומבחינת הגן עליה לבחור בקפידה את ה"חצי השני" כדי שהעוברים שיווצרו יצליחו לשרוד ולהתפתח לבני אנוש ברי קיימה ותחרותיים. משימת הסינון הזו היא מפתח להתנהגותה: עבורה ההחלטה עם מי לחלוק את הביצית שלה היא החלטה גורלית. הביצית הנדירה הזו היא אוצרה הגדול ביותר. מכאן גם מדוע עבורה אונס גרוע מ"סתם" אלימות.
לא רק זאת: בחברות הקדומות (אך גם היום) היה קשה עד בלתי אפשרי ליולדת לשרוד ללא הגנה ותמיכה. אם היולדת אינה שורדת גם הגנים של הזכר שהפרה אותה אינם שורדים ומכיון שיש לו אינטרס חזק בשרידת הוולד הוא מעוניין גם בשרידתה. למעשה, אין לה תומך בעל אינטרס גדול ממנו. עד שהוולד יהפך לאדם ברשות עצמו יש צורך בזוג הורים החולקים ביניהם את משימות ההגנה והפרנסה; הבטחת קיום הגן היא משימה ארוכת טווח הדורשת השקעה גדולה משני המינים. אבל לזכר ישנה אופציית המספרים הגדולים ומכיוון שכך המשימה לשמר אותו לצידה מוטלת על הנקבה. מצד שני, בעוד שהנקבה יודעת בבירור מי הוולד שלה, להיכן הגיעו הגנים שלה, ולטובת מי היא עמלה – הזכר חי בספק. תמיד קיימת אפשרות שהוא השקיע את כל משאביו בתמיכה בגנים זרים – שגיאה פאטלית מבחינת הגנים שלו.
מכאן נגזרות איסטרטגיות שונות לגמרי בבחירת בן זוג בין אישה ואיש.
בעוד לאישה חשובים בראש ובראשונה הכושר שלו לפרנס ולתמוך – הרי לאיש חשובים סימני הפוריות: אישה צעירה (הרבה ביציות), בעלת אגן רחב (מסוגלת ללדת ולהישאר בחיים), שדיים גדולים (מסוגלת לספק אוכל לתינוק) – ובטן שטוחה, המעידה כי אינה הרה לאחר.
כן, אז עושר ושררה מושכים נשים מינית. להן גבר זקן, נמוך ושמן – אבל עשיר ובעל שררה הוא גבר מושך. והן תעשנה כצו הגנים שלהם, ותפגנה למענו ככל יכולתן וככל שהחברה סביבן מתירה, את בשלותן המינית, את אגנן המפותח, ירכיהן הרחוקות זו מזו, שדיהן הזקופים ובטנן השטוחה – המושכים זכרים ומעוררים אותם מינית. מיליון חברות תמרוקים ואופנה לא ישנו זאת – רק יזרמו עם כך. כך תעשינה הן, בצו הקדמון של הגנים, והזכרים בסביבתן, מכל הגילים, ינסו לנצל כל הזדמנות כדי להפרות אותן – ומאותה סיבה בדיוק.
האם זירת בית הספר היא המקום הנכון לכל הפעילות הגנטית הזאת?
מעצם הגדרתו, בית ספר הוא מקום המיועד לבני אדם לא בשלים ולא גמורים, גם אם במקרה הנידון אין הלימה בין מצבם הפיזיולוגי ובין בשלותם החברתית. בית הספר הוא מקום ממושטר וממשטר. וכדי לתת הזדמנות לדברים אותם הוא אמור לעשות יש לעמעם את הלהבה ההורמונלית שבין כתליו, ולדחות אותה לאחר הלימודים.
החברה דאגה תמיד לאיזון בין הטובה הצומחת לנשים מהפגנת כשירותן הגנטית לבין הסכנה הנשקפת מכך לאוצרן. לא פעם, אבל לא תמיד, הפך האיזון הזה לדיכוי הנשים ולהסתרת סממני הנשיות. אבל הניסיון הפמיניסטי העכשווי הוא להסיט את שווי המשקל לצד הנגדי וליצור דיכוי הפוך – דיכוי המיניות הגברית.
נכון. הנמענים לתשדורות הבנות כלל אינם הנערים שסביבן – אבל במצב הקיים הנערים הללו, ואולי גם המורים, הם הקרבנות. ליסנקו טען שניתן לחנך את הזרעים, והפמיניסטיות ממשיכות את מורשתו. אבל הדבר העיקרי שליסנקו הניב היה סבל, סבל רב.
אני רואה שהדחף להגיב ולהוכיח שאתה צודק מנע ממך לקרוא את התגובות הקודמות. אילו היית טורח לעשות את זה (פעולה נימוסית בסיסית, שמטרתה לא לבזבז את זמנה של הכותבת), היית רואה שכבר עניתי על הטענות שאתה מעלה. איני מתכוונת לענות עליהן שנית, אתה מוזמן לעבור על התגובות הקודמות ולחלץ מתוכן את התשובות שלך. הן שם.
עם כל הניים-דרופינג והעובדות הפסבדו מדעיות (נשים נמשכות לגברים עשירים וזקנים!!! זה ביולוגי!!), איבדת אותי סופית ברגע שאמרת שגברים הם הקורבנות היום. נשים חשופות להטרדות, פגיעות מיניות ואלימות פיזית מצד גברים יום יום בכל רחבי העולם, אבל אתם הקורבנות. אני מוחה דמעה פה. איפה חותמים להצטרף למאבק על זכויות הגבר?
את מוזמנת לקרוא בספרו של ג'ארד ריימונד, "השימפנזה השלישי".
לוליסמיל (מקווה שתעתקתי נכון) אתה משתמש במינוחים\ניסוחים לא נכונים ומוציא דברים מהקשרם. אני לא בטוח אם כתבת הכל כדי להכעיס. אנסה לעשות את זה מסודר אז: *(אשתדל לקשר לתימוכין בסוף).
1. לגבי לינסקו – heat schock proteins ו intrauterine growth factors הם מושגים שמוכרים לך? מה לגבי biological stress response? נכון לינסקו גרם לסבל רב ולא היה מדען טוב בכלל. אבל אתה מבסס את הטיעון שלך על "חשיפה\למידה בשלב מוקדם היא רעה ולא משפיעה על הפרט בבגרות" וזה פשוט לא נכון. ויותר גרוע זה לא מוכח. מכאן ועד להשוואות בין זרעים לילדים זה פער משל עצמו. אני לא חושב שאפשר להכחיש את העובדה שהסקרנות לגבי המיניות העצמית והמגדר – מגיעה בתחילת גיל ההתבגרות עבור רוב האנשים. יש לך מושג כמה ילדים בדור האחרון לא ידעו כלום על מין עד שהם נתקלו בזה באינטרנט ? אני גדלתי במשק עם עזים וראיתי המלטות מגיל שש. לא קישרתי המלטה לאיך שתיש "קופץ" על עיזה. חשבתי שזה סתם משחק כי (והנה משהו שנכון עבור רוב יונקי השלייה,מדולפינים ועד שימפנזה ננסי) כשהם\ן היו קטנים הנקבות היו קופצות על הזכרים באותה הצורה, הזכרים על הזכרים, והנקבות על הנקבות. אח שלי ואני שגדלנו איתם\ן התנגחנו איתם כ"חלק מהעדר" גם היינו חלק מהמשחק הזה הנדיר.
2.גנטיקה מודרנית ואבולוציה – אני כן אוהב את ריצארד דוקניס, ג'ארד דיאמונד ושכמותם שמנגישים את הידע הזה לאנשים. אבל השימוש והערבוביה שאנשים מקבלים מזה יכולה להיות כל כך מכעיסה. יש כל כך הרבה מנגנונים שונים שמרכיבים את מה שאנחנו מתארים כתהליך האבולוציה. אבולוציה וגנטיקה הם לא מדעי החברה. הפישוט שלך מציג את הדעה שמנוגדת לדעה הרווחת, והיא שיכולת הלמידה של הבני אדם (והעברת הידע הלאה), ביחד עם השימוש בכלים הם מה "שקידם" אותנו לאיפה שאנחנו היום. אם לנסח בפשוטות את עקרון האבולוציה : בתנאים דומים, הפרט שיפתח את הפתרון הטוב ביותר לבעיה הוא זה שיהיה בעל פיטנס גדול יותר. זה לא נכון תמיד, ובדרך כלל אפשר לקבוע את זה רק ברטרוספקטיבה או בעזרת השערות וקווי מגמה (רגרסיה, אקסטרופולציה…). יותר מכך, אתה לא תראה מדען מתנסח "הסיבה שהפרט X שרד היא כי היו לו יותר מלפרט Y" . זה בדיוק למארקיזם קלאסי. הניסוח הוא "בהינתן הנתונים הסטטיסטיים , אנו משערים ברמת מובהקות MM% שפרטים בעלי תכונה X יהיו בעלי יתרון אבולוציוני על פרטים בעלי תכונה Y ". לא תמיד יש לנו מושג מה היתרון, או הסיבה שהוא הצליח.
זה היה לא הכי רלוונטי אבל ההתנסחות שלך פשוט מכעיסה כי היא מתיימרת להיות מדעית- אפילו שהיא לא הראשונה שניסתה לנצל את המדע לתימוכין.
ואגב "יפיץ את הזרע שלו יותר" זה לא יתרון אבולוציוני. פיטנס מוגדר (בדר"כ) כאחוז כש100% זה יחסי לפרט הכי "מצליח" באוכלוסייה -שהעמיד את הצאצאים הפוריים ביותר (ביחס לאוכלוסיה). זה ממש לא בהכרח "יותר צאצאים".
3. המשך של 2. "שגיאה פאטלית"…פשוט לא. מה אם הייתי אומר לך שיש בעלי חיים\אורגניזמים שבמודע תומכים בגנים זרים גם אם זה על חשבון הישרדות הגנים שלהם ??? נניח כמעט כל חיות הכוורת, נמלה עובדת לא מתרבה (במצב רגיל) ולא מעבירה גנים הלאה. מעבר לכך, היא תומכת באוכלוסייה ושמקיעה אנרגיה שתעזור לגנים שלא שלה\ממנה לעבור הלאה. יש עיקרון שנוי במחלוקת שמנסה להסביר את זה באמצעות הקרבה הגנטית שלה למלכה. אותו העיקרון נתפס כיום כמין כלל אצבע כשמנסים להבין למה קרוב משפחה יטפל, יטפח, וישקיע אנרגיה בדרך זו או אחרת בצאצא שהוא לא שלו.
יותר מכך, אולי שמעת כל אמוץ זהבי, ועיקרון ההכבדה שהוא קידם. הוא דמות חשובה בתחום הסוציוביולוגיה. המחקר שהוא ערך על חיות כדוגמת הזנבנים לימד אותנו שבמקרים בהם ההפריה היא על סמך מעמד חברתי באוכלוסייה, לרוב נגלה שרוב הצאצאים לא יהיו של "זכר האלפא". חלק מההתנהגות של הזנבן הראשי הוא להעלים עין כשזנבן אחר מזדווג עם זנבנית מהקבוצה. אמוץ זהבי טוען שזה בגלל שזה מחזק את הסטטוס שלו (משהו כמו "הרשאתי לך"). הטענה שלו יכולה להיות לא נכונה, אבל העבודה שפרטים בחברות מסוימות יעדיפו לא להתרבות ולגדל צאצאים (אימוץ) תומכת בזה. הקוקייה וציפורים טפיליות אחרות הן גם דוגמה שלהשקיע אנרגיה בצאצא לא שלך (או אפילו ממיו אחר!!!) היא לא "שגיאה פאטלית". זה על סמך שאם מתוך 3 ביצים בקן שלה אחת היא של קוקייה, עדיין שווה לה לגדל ולהשקיע בכולן.
4. לגבי חברות קדומות: אשים בצד שזה ביטוי שנשמע לי קצת שגוי (אנחנו לא אומרים שאדם הוא מפותח יותר מחיידק, זה לא מדעי ושימוש במילים אסוציאטיביות הוא דבר שנמנעים ממנו במודע). רציתי לתת את האינדיאנים (ילידי יבשת אמריקה) כדוגמה, אז התסכל בסוף התגובה הזאת על חלק מהקישורים.
5."אונס גרוע יותר עבור נקבות". לא, אונס גרוע נקודה. אולי זה נדמה לך פחות מזעזע כי אתה לא יכול להמחיש בראש איך זה ירגיש, וכמו רובנו הזכרים האיום הזה פחות סביר. אונס זה דבר מזעזע ומחליא. שלא להזכיר אלים וכואב והמון דברים נוראיים. אני מקווה שהבנתי אותך לא נכון כי ממה שקראתי נרמז שלגבר יש סיבה\יתרון לאנוס. אז לא אין, לא שידוע לי ולא שמצאתי בספרות המדעית (האמת אני מתבייש שבדקתי אפילו). וגם אם היה יתרון אבולוציוני מוחלט באונס, זה לא אומר שאונס זה טוב או פחות נורא ממה שהוא. וזאת נקודה חשובה בכל הנושא : גם אם משהו נתמך על פי השערה אבולוציונית – זה לא אומר שהוא נכון או שהוא פחות לא מוסרי.
6.עדות לכך שאצל בני אדם גם הזכר וגם הנקבה פעילים בבחירת בן הזוג היא נושא ה MHS, שאני לא אכנס אליו.
7.זה שבית ספר הוא מקום ממושטר וממשטר (כלשונך) רק מחריף את העניין של האפליה המגדרית וההשפלה של הבנות בבתי הספר. כש"איש חינוך" אומר לך משהו מהשטויות בנוסח "הירכיים שלך מסיחות את הבנים" אחרי שיום לפני זה הוא אמר לך "נאצים זה רע" או "אסור להעתיק זה רמאות" – אתה חושב שאתה באמת לא בסדר. מורים ומורות הם דמויות סמכות בעלות השפעה גדולה על צורת החשיבה של הילדים. הבנות לא עשו שום דבר לא בסדר-הן סה"כ התלבשו בצורה מסוימת. להעניש את הבנות זה "לחנך את הזרעים" כהבנתך.
8.לא אתייחס לדברים שכתבת לגבי אסטרטגיות בבחירת בן זוג. פשוט לא נכון, תסתכל מסביבך.
9."הבנים הם הקורבנות". אם ניסית להכעיס הצלחת.
10."הניסיון הפמיניסטי העכשווי הוא…דיכוי המיניות הגברית"…כמעט בטוח שניסית להכעיס.
—–
דנה, הכתבה מעולה וכל הכבוד. ממש מרשים שיש לך סבלנות לענות לתגובות מסוימות. התמונה גם ממש טובה 🙂
וקצת תימוכין:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24187667
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25314225
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25324747
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25323970
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9056726
https://web.archive.org/web/20100615154444/http://www.ac.wwu.edu/~culture/medicine.htm
תודה שקראת, חבל שלא קראת באורך רוח והצלחת כך לסלף את מרבית דברי.
סתם מעניין אם קראת את ספרו של אורן הרמן "מחיר האלטרואיזם"? וכמובן שאת תורת אמוץ זהבי אני מכיר מזמן – גם אותו הכרתי אישית.
גם אני מכיר את אמוץ אישית (מבית ספר שדה חצבה, ומהלימודים ושיחות איתו). אדם יוצא מן הכלל שבלימודיו עושה מאמץ להעניק לתלמידים את הנכונות לראות את הדברים מבחינה שונה.
לא קראתי את הספר, אני אעבור עליו כשיהיה לי זמן אם אראה לנכון.
לא התכוונתי לסלף את דבריך, אלא להניח את הדברים במקומם. כאיש מדע, זה מקומם אותי שאתה מתמך את טענותיך בעזרת מדע. המדע עומד יציב לבדו וזאת החלטה שלך להכניס אותו לעסק.
כמדען אסור לנו לחטוא בחטא הגאווה או היהירות. עליך להיכנס לכל וויכוח ודיון מתוך עם הנכונות והמסוגלות לקבל לפחות בחלקן את טענותיו של הצד השני. לא משנה מה התואר שלו או מה הדעה שלו על דברים אחרים. הדבר היחידי שמשנה הוא מה נכון ומסביר בצורה המוצלחת ביותר את הדברים. זה העיקרון שבבסיס השיטה המדעית.
Don't dismiss my argument because of my temper.
תנסה להבין.
תחשוב על הקונטקסט של מה שכתבת ועל איך שהתנסחת.
בנוסף אתה מאשים אותי שלא קראתי באורך רוח, כשהניסוח שלך רטורי להפליא ותתתני ביותר (תתתן -המילה האחרונה במיליון העברי שמשמעותה אחד שחייב להגיד את המילה האחרונה).
לדעתי, יש סיבה שאתה לא מוכן לקרוא ברצינות את מה שאני כותב, ונראה לי שהתבוננות פנימה תעזור לך להבין מה מקור ההתנגדות שלך.
אני מאוד בעד חופש ללכת עם גופיות ושורטים לבית ספר אבל להגיד "אין שום דבר מיני בילדה בת 15" זה שקר מוחלט. ילדות בגיל 13 כבר נראות "כוסיות" לעיניי הבנים האחרים וזה נורמלי לגמרי יש בנות בנות 15 שהן סקסיות גם בעיניי בני 15 וגם בעיניי בני 30. ואי אפשר נגיד ללכת בלבוש חשוף ואז להגיד "זאת הבעיה שלך שאתה חושב שאני סקסית וזה אומר שאתה רואה בי כאובייקט מיני" א. בגדי קיץ הם יותר סקסים מבגדי חורף מה לעשות
ב. זה שבן חושב לעצמו בראש "הבחורה הספציפית הזאת נראת עכשיו סקסית" לא אומר פתאום "היא אובייקט מיני"
אחלה, לא אמרתי אף אחד מהדברים האלה. קודם הבנת הנקרא, אחר כך תגובה – אוקיי?